האתר של דאו
facebook_77
רוצים לקבל הנחות והמלצות לטיולים? הצטרפו לפייסבוק שלי ותשארו מעודכנים. לחצו כאן!

מצגות טיולים

פראג

מילים ולחן שלום חנוך: שיר שחלמתי על פראג/שם השחר עוד יבקע/שם השחר עוד יבקע/אל העיר שבוית החלום/ צל כבד וזר הגיח/ וירח באדום/ את מלכותו טבל בפיח
מי שלא עצם את עיניו/ את לילו המר כאב הוא/ דומית כניעה בלי קרב /איש את נשקו נצר עד מוות.
סיפור הבריאה המיתולוגי של פראג או בשמה הקדום פרהה, מתחיל במשפחה מלכותית ולה שלוש בנות: הראשונה מומחית בשיקויים ורעלים, השנייה בכשפים והשלישית, הצעירה ביותר, ישרה, חכמה ואהובה על הכל. כך מתארים הצ'כים את הנסיכה ליבושה, שרצתה את השלטון שהיה עיסוקם של גברים בלבד ולכן החליטה למצוא לה בן זוג ולו היא תנשא וכך תגשים את שאיפותיה.
מצודת וישהראד-הסיפור מספר שיום אחד הביטה הנסיכה ליבושה מעבר לנהר הוולטבה על הגבעה שממול, וספרה לכל אוזן שהיא חוזה ששם תקום עיר גדולה ובדימיונה ראתה איש בונה את ביתו ואותו גבר יש לחפשו כי הוא יועד לה ואכן נמצא הבחור המתאים ממשפחת פשמיסל וכך החלה השושלת בפראג,
וישהראד – קבורים גדולי אומה ביניהם ,סמטנה ודבורק,
בניית גשר קארל : הצורך בבניית הגשר התעורר לאחר שהגשר היחיד שחיבר את שני צידי הנהר נהרס בשיטפון בשנת 1342. הדבר הותיר את שני חלקי העיר מנותקים זה מזה.
קארל הרביעי ששלט אז, ביקש להקים גשר חדש, אבל רצה לוודא שגורלו של הגשר החדש יהיה טוב יותר משל קודמו, ולכן התייעץ באסטרולוג המלכותי ובמומחי נומרולוגיה, וביקש מהם שיימצאו את הרגע המתאים ביותר להתחלת הבנייה של גשר איתן ויציב, שיחזיק מעמד שנים רבות.

על פי כל החישובים האסטרולוגים, הרגע הספציפי שנבחר היה 9.7.1357, בשעה 5:31 בבוקר, ואכן אז הונחה אבן הפינה לבנייתו של הגשר,

גשר קארל כיום: בשנים האחרונות התנהלו על הגשר עבודות תחזוקה בהיקף ללא תקדים, שמטרתן להבטיח את חוזקו בשיטות מודרניות שתחזקנה מעמד לאורך שנים. העבודות הסתיימו בשנת 2007, והן התבצעו מבלי לסגור את הגשר או להפריע למהלך התנועה הרגיל.
כיום (וגם בעבר) תופס הגשר מקום חשוב ומרכזי בחיי העיר, ומלבד תפקידו הפונקציונאלי כמחבר בין שתי גדות הנהר, (כיום הוא כבר לא הגשר היחיד) הוא מהווה גם מקום בילוי לצעירי העיר ולתיירי העיר הרבים. המוני תיירים המתפעלים מעבודות הפיסול המרשימות חוצים אותו מדי יום. הוא הומה אדם במשך כל היום. אמנים מציגים את עבודותיהם למכירה על הגשר, ורוכלים מציבים עליו את מרכולתם.

שדר' ואצלב והמוזאון הלאומי NARODNY MUZEUM
פסל - ואצלב הקדוש - רוכב על סוסו בשדרה המרכזית בחלק החדש של פראג,
ואצלב היה מלך בוהמיה משנת 925 ,הוא עלה לכתר בהיותו בן 18, וכנוצרי אדוק הוא דאג להביא חלק מגופו של ויטוס הקדוש למצודה, ובו זמנית לאחד את שתי האוכלוסיות שגרו שם, פאגנים ונוצרים עד המאה ה11,
יאן פאלך Jan Palach אוג' 1948 – ינו' 1969
היה סטודנט צ'כי אשר הצית עצמו למוות במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968 בסופה של תקופת האביב של פראג, הסובייטים רצו למנוע כל ליברליזציה ורפורמות חירותיות מהצ'כים,

יאן פאלך מת לאחר שהצית את עצמו בכיכר ואצלב בינואר 1969 בתקופת שלטונו של אלכסנדר דובצ'ק ,לאחר התאבדותו של פאלאך החל גל של מעשי התאבדות בהצתה של סטודנטים כנגד הפלישה הסובייטית. כחודש לאחר מכן סטודנט נוסף הצית עצמו, יאן זאיץ',
כיום ישנן 2 מצבות של היאנים,
גני ארמון בלוודר במתחם המצודה ברובע הראדצ'אני, שערי הארמון נפתחים כל יום בשעה 10 ומשמר כבוד של חיילים פותח את היום,
צופים על קתדרלת ויטוס ומצודת פראג ברובע הראדצ'אני - הקתדרלה הגותית הנוכחית נוסדה ב-21 בנובמבר 1344 כאשר הבישופות של פראג הועלתה לדרגת ארכיבישופות . לפני כן היתה זו בזיליקה קטנה מהמאה ה10 שהכילה קהל מועט ,
שלג במצודת פראג ינואר 2013
הקתדרלה נבנתה על גבי כיפה ובזיליקה רומית ששולבו נפלא במבנה הגותי. בנייתה הסתיימה רק בשנת 1929. חלקה האחורי של הקתדרלה עוצב בסגנון גותי, ואילו חלקה הקדמי בסגנון ניאו-גותי.זו הקתדרלה העתיקה ביותר במרכז אירופה,
משמרות הכבוד בתרגילי סדר בחצר הארמון הנשיאותי,
מתחם המצודה פסל קארל הרביעי,
סגנון חיפוי הקירות "מעטפות".
גני ולנשטיין (Valdstejnska zahrada) הם גני הארמון הראשונים בפראג, הם שייכים לארמון ולנשטיין ,
הארמון המקורי נבנה בשנתי 1623-1630 על ידי אלברכט פון ולנשטיין דוכס מקלנבורג (1583-1634), ששמו התפרסם כמפקד הראשי של הכוחות הקיסריים במלחמת 30 השנה,
וולנשטיין נרצח בשנת 1634 הוא חי בארמון רק שנה לפני מותו. אלמנתו מכרה אותו לאחיין שלו וזה נשאר במשפחה ולנשטיין עד שנת 1945.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הארמון עבר לרשות מדינה הצ'כוסלובקית ושופץ לבית משרדי ממשלה. כיום פועל הסנט של הרפובליקה הצ'כית בתוך בנייני הארמון .

גני ולנשטיין – קיר נטיפים,
גשר קרל הרביעי – גשר קרל המחבר את 2 חלקי העיר קארל הפך את פראג לבירת האימפריה, וסירב לבקשת הפטריארך לעבור לרומא .
הוא יזם מפעלי בניה רבים בפראג, רבים מהם נושאים את שמו: אוניברסיטת קרל,כיכר קרל, מצודת פרג וקתדרלת ויטוס הקדוש (בתקופת האדריכל פטר פארלר) זכו לפיתוח רב בתקופתו. כמו כן, מאז תקופתו של קרל, פרח תחום איור כתבי היד בפראג.
בצ'כיה של היום קרל עדיין זוכה ליחס של "אבי האומה",
פסל הצלוב - הוא אחד הפסלים המעניינים ביותר. צלב מעץ הונח במקום כבר בתחילת המאה ה-14. זה היה המקום בו עצרו אסירים בדרכם לשמוע את גזר דינם, או בדרכם לקבל את עונשם. צלב זה נהרס ואחר הושם במקומו ואף הוא נהרס במלחמה. עוד פסל עץ נבנה, והוחלף בפסל ברזל. בהמשך הובא פסל האבן שנבנה בדרזדן, אליו נוספו בשנת 1666 שתי דמויות שהוחלפו אף הן בשנת 1866 לדמויותיהם של מריה ויוחנן המטביל. מעל לפסל יש כיתובית מוזהבת, "קדוש קדוש ה' צבאות" ,לספור גירסאות שונות, בשנת 1696 נשפט יהודי בשם אליאס באקופן, נאשם שביזה את הפסל. כעונש היה עליו לגייס כסף להוספת הכיתוב בעברית. במשך שנים היה הכיתוב מקור למחלוקות ולתחושות קשות. הקהילה היהודית חשה שמלכתחילה נועד הדבר להשפיל את היהודים, בכך שהם אולצו לשלם על הצבת משפט קדוש מסביב ראשו של ישו. בשנת 2000 כמה יהודים מקומיים בקשו ששולחנות ושלטי מחאה יוקמו לצד הפסל, והסבירו לעוברים ושובו את ההיסטוריה מאחורי האותיות, וציינו כי כאשר יהודים מדקלמים את אותן מילים שהם איננו מתייחסים לישו. ראש עיריית פראג, הסכים, ואפילו הציע לשלם את החשבון. אנשי הכנסייה הקתולים מקומיים אשרו את הרעיון. מאז עבר הפסל התעללות קשה: הטבלה הוסרה, כל המשפט פרט למילה "קדוש" הוסר, ולבסוף עקר מישהו את האות "וו" מהשם המפורש, כך שנוצר כיתוב ללא משמעות "יהה". האות נזרקה לנהר, נמצאה על ידי צוללנים לאחר חיפוש מאומץ, והושמה במקומה.
יאן מנפומוק - יאן היה מנאמניו של הארכיהגמון של פראג שעימו בא המלך וצלאב הרביעי בריב ממושך. על פי צו המלך נתפס יאן והושלך מגשר שעל נהר הוולטבה לתוך הנהר, ושם טבע 1393 יאן ומספר אנשי דת הושלכו לכלא כנראה באשמת נסיון לקשור קשר. בשנת 1729 הכריזה עליו הכנסייה כקדוש, והשתדלה לנצל את פולחנו כמשקל נגד לרגשות האנטי-כנסייתים שרווחו בעם הצ'כי מתוך זיכרון תקופת ההוהיסטים ומותו של הוס .
כדי לפאר את צדקתו וחסידותו של יאן מנפומוק, נוצר הסיפור שיאן מסר את נפשו על קדושת סוד הווידוי : הוא נהרג משום שסירב למסור למלך את הסודות שמסרה לו המלכה בשעת הוידוי.
לאחרונה הודו ברומא שהסיפור הוא בעצם אגדה. פסלו של יאן מקשט גשרים רבים בבוהמיה . קברו המפואר נמצא בכניית ויטוס במתחם המצודה,
בניינים בארכיטקטורה טיפוסית אירופאית,
התיאטרון הלאומי,על גדות נהר הוולטבה, הוא התגלמות רצונה של האומה הצ'כית לזהותה הלאומית ועצמאותה. תרומות נדיבות של העם הצ'כי אפשרו את הבנייה, ולכן הנחת אבן הפינה היתה חגיגית ואמוציונאלית, ב -16 במאי 1868, עד כדי כך שהיתה שקולה כנגד כל הפגנה פוליטית של המדינה. התיאטרון הלאומי נפתח בפעם הראשונה ב -11 ביוני1881 , לכבוד ביקורו של נסיך הכתר רודולף מאוסטריה, כעבור זמן קצר פרצה שריפה ב -12 באוגוסט 1881, שהרסה את כיפת נחושת,את האולם והבמה של התיאטרון. בניין התיאטרון הלאומי נחנך שנית ב -18 בנובמבר 1883, עם ביצועיו של המלחין הצ'כי סמטנה עם האופרה החגיגית Libuse, ביצוע והלחנה מיוחדים לערב זה,כיום 3 קטגוריות מאפיינות את הרפרטואר: דרמה, בלט ואופרה,
בית העיריה הראשון של פראג, כיום משמש מוזיאון, אולמות לקונצרטים (אולם סמטנה)וסביבו מסעדות המנגנות מוסיקה נוסטלגית, הוא נמצא ליד בנין "אבק השריפה", נבנה בסגנון ארנובו, במאה ה-14 עמד כאן ארמון ששרת את מלכי צ'כיה. המבנה המפואר, שאנו רואים כיום נבנה ב 1905, ב-28 באוקטובר 1918 הוכרזה עצמאותה של צ'כוסלובקיה ובנובמבר 1989 התקיימה הפגישה הראשונה של הממשלה הקומוניסטית עם נציגיו של ואצלב האוול נשיא הרפובליקה.בית העיריה עבר שיפוץ נרחב בשנים 1994-1997.
שמחים בעיר העתיקה,
רחוב קרלובה - הצר והמפותל היה רחוב ראשי ומרכזי בימי הביינים, גם היום הוא רחוב ראשי ועמוס תיירים, לאורכו בתים נאים מתקופות שונות וכןאתרים חשובים לתולדותיה של פראג ,אחד המבנים המעניינים הוא קפלה איטלקית בסגנון רנסאנס,רחוב זב היה גם חלק מה"דרך המלכותית" שהיה מסע ההכתרה של מלכי בוהמיה מימי הבינים ועד העת החדשה ,המסלול החל ליד הארמון המלכותי שבעבר היה כאן ליד מגדל אבק השריפה, התהלוכה המשיכה בדרכה דרך השער לכיוון רח' צ'לטנה,קרלובה גשר קארל ודרך העירהעיר הקטנה מאלה סטראנה לרח' נרודנה לכיוון הטירה שם נערך הטקס,
כיכר העיר העתיקה, כיכר סטרומצקה ופסלו של הרפורמטור יאן הוס,
אנדרטה לזכרו של יאן הוס – הוצבה בכיכר העיר העתיקה בשנת 1915 כ 500 שנה לאחר שהועלה על המוקד בגלל דעותיו הנחרצות נגד הכנסיה, הוא היה תאולוג מהפכן ומטיף דתי, בשנים 1412- 1413 הטיף לפני תלמידיו בעד התנ"ך וכנגד כל התוספים בנצרות, הוא שימש כרקטור של האוניברסיטה, וכשמחא נגד הכנסיה ודרכה המושחתת ועל המצב החברתי העלוב של האזרחים. הכנסיה השיבה מלחמה, וב-6 ביולי 1415 נידון יאן הוס למוות והועלה על מוקד. הוא הפך לסמל רב עוצמה ללאומיות הצ'כית, ויום הוצאתו להורג נחשב לחג לאומי במדינה. התנועה שהמשיכה את דרכו היא תנועת ההוסיטים.

כיכר העיר העתיקה בלילה,
השעון האסטרונומי - שבכיכר העיר העתיקה נבנה במאה ה-15, והוא אחד האתרים המפורסמים והנדירים ביותר בפראג. הוא ממוקם על המגדל הגותי של בית העירייה בעיר העתיקה (Starom?stsk? radnice). השעון הוא פסגת היצירה של המדע הצ'כי בתקופה הגותית, כל שעה עגולה בין 9:00 - 21:00 מופיעים בשני החלונות פסלים של 12 השליחים, ובנוסף בשני צידי השעון עומדות מספר דמויות נוספות: מלאך המוות, טורקי, קמצן ואיש מגונדר.
לאחר שעוברים 12 השליחים מקרקר התרנגול והשעון מתחיל לפעום.?על פי האגדה, אנשי העירייה עיוורו את עיניו של האמן שיצר את השעון על מנת שלא יוכל ליצור שעון דומה בשום מקום אחר, השעון מראה ארבעה סוגים של זמן:?זמן של מרכז אירופה (זמן גרמניה העתיק)?מסומן בספרות רומיות על התחום ההיקפי ומראה אותו מחוג השמש.
זמן בבלי (לא שיווני)?- יום על פיו נמשך מזריחת השמש עד שקיעת השמש, ולכן יש יותר שעות בקיץ מאשר בחורף. השעון האסטרונומי בפראג הוא היחידי בעולם שיודע למדוד זמן זה. ?זמן הכוכבים?מסומן בספרות רומיות. בחלק התחתון של החזית נמצא לוח שנה, שמראה את התאריך היומי מבחינת שבוע, חודש ושנה.
הבית הרוקד (בצ'כית: Tancici dum) הוא הכינוי שניתן לבניין משרדים השוכן בעיר פראג , המבנה תוכנן בשיתוף פעולה בין האדריכל הצ'כי ולאדו מילוניץ', והאדריכל הקנדי-אמריקני פרנק גרי. המבנה נבנה בסגנון הדה-קונסטרוקטיביזם אשר גרי הוא אחד האדריכלים הבולטים ביותר בו.בעל ההשראה היה וצלאב האבל אז נשיא הרפובליקה הצ'כית, שרצה מבנה "משוגע",
הבית הרוקד מסמל את צמד הרקדנים האמריקאי, פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס,הבנין עומד על תילו משנת 1996,
מבט ממצודת וישהראד על נהר הוולטאבה,
מסימני השיטפון הגדול שנת 2002,
לאורך הוולטאבה,
חתונה בווישהראד,
הרובע היהודי (Josefov) - שרידיו של הגטו היהודי העתיק נמצאים בין כיכר העיר העתיקה לגדות נהר הוולטבה (Vltava). הרובע היהודי, או הגטו היהודי של פראג כפי שקראו לו מאוחר יותר, סבל משינויים מבניים רבים. מבנים אלה יוצרים את הקומפלקס הכי שמור של מונומנטים היסטוריים יהודיים בכל אירופה. 6 בתי כנסית נשמרו, יחד עם בניין הקהילה היהודית ובית הקברות העתיק – הכי מיוחד באירופה.
בתחילת התישבותם של היהודים במאה הם ידעו תק' של עליות ומורדות לפי אופי ושליט אותה תק' ,בעת שלטונו של המלך יוזף ה 2 הוא פרסם ב- 1782 את "כתב הסובלנות" ויהודי פראג נהנו מהמדיניות החדשה כיתר יהודי הממלכה. יהודים חויבו לאמץ שמות משפחה, לייסד בי"ס חילוניים, לשרת בצבא ולהפסיק את השימוש בעברית וביידית בחוזים עסקיים. יהודים בעלי בתי חרושת הורשו להתיישב מחוץ לרובע היהודי. ב- 1852 בוטל הגטו בפראג וב- 1867 הושלם תהליך האמנציפציה. ב- 1896 נהרס רוב הגטו בשל מצבו הירוד, ונותרו בו אתרים היסטוריים בלבד. ב- 1848 ישבו בפראג 10,000 יהודים. מ- 1880, בגלל ירידת הריבוי הטבעי של יהודי בוהמיה פיגר גידול קהילת פראג ביחס לגידולם של מרכזים יהודיים אחרים באירופה. מ- 1840 היגרו רבים מיהודי פראג למערב אירופה ולארה"ב. ההגירה התגברה בימי מהפכת 1848 בשל מעשי אלימות נגד יהודים וממדיה קטנו לאחר 1867. מאידך, יהודים רבים מערי השדה באו לפראג ותרמו להתפתחותה בתחומי תעשיה שונים. נודעו כמה חרשתנים יהודים, ויהודים עסקו גם במקצועות חופשיים ובפקידות. רוב יהודי פראג השתייכו למעמד הבינוני, אולם היה גם מספר ניכר של יהודים עניים.
ע"ש נקרא הרובע ע"י היהודים,
בית הכנסת הספרדי (Spanielska synagoga) - נבנה ב- 1868 בסגנון ניאו-מורי, יש בו תצוגות מרשימות ונדירות של תשמישי קדושה עתיקים מוקדשים להיסטוריה של יהודי צ'כיה ומוראביה מהמאה ה- 18 ועד היום. הוא ניצב במקום שבו שכן בעבר בית הכנסת הישן של פראג , מחוץ לרובע היהודי, בסוף המאה ה- 19 קבעה הקהילה הרפורמית את משכנה בבית כנסת זה.
קפקא ניצב ליד בית הכנסת הספרדי,
בית הכנסת פנקס (Pinkasova synagoga) - ניצב פה משנת 1535 הוא נבנה עבור משפחת הורוביץ, אחת המשפחות העשירות בגטו. בשנת 1625 נוספו לו החזיתות הרנסנסיות. אחרי מלחמת העולם השניה, בית הכנסת הפך לאתר זיכרון ליהודי מוראביה ובוהמיה שנרצחו ע"י הנאצים. על קירותיו חקוקים שמות הקורבנות היהודים, המידע האישי עליהם, והשמות של הקהילות להם היו שייכים. 77,297 שמות חקוקים שם. השמות נמחקו בתקופת הקומוניסטים, שהאשימו בכך את הלחות בקירות, אבל כעת הם הושבו למקומם בזהירות. מדלן אולברייט, מזכירת המדינה לשעבר של ארצות הברית, גילתה את שמות קרובי משפחתה על קירותיו העמוסים של בית הכנסת בעת סיור רשמי בצ'כיה לפני כמה שנים. בקומה השנייה של המוזיאון מוצגת תערוכת ציורי ילדי גטו טרזין, התחנה האחרונה של יהודי צ'כוסלובקיה בדרך למחנות המוות. בית הכנסת ניזוק קשות בזמן השיטפון של 2002 ונפתח מחדש אחרי 14 חודשים של שיפוצים.

כיתוביות על הקירות מחנות ההשמדה אליהם נשלחו היהודים, ושמותיהם,
הגולם מפראג - הוא דמות אגדית, הוא נוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג בן המאה ה 16 על מנת למנוע מזימה של עלילת דם,
על פי המסופר הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי העלילה הנוראה. מדי ערב שבת נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר.
הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק אלטנוישול"בפראג . שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", והמתתו בוצעה על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך להיות "מת".
לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו,

עזרת נשים – חדר קטן עם חלונות צרצרים לכוון היכל הקודש,
בית הכנסת אלטנוישול - בית הכנסת הישן-חדש (Staronova synagoga). בניין זה מהמאה ה- 13 הוא הבניין הגותי העתיק ביותר בבוהמיה. הוא לבדו עומד כסמל לרובע היהודי שנעלם, עם הגמלונים הגבוהים שלו ואווירת המסתורין. המבנה הימי ביניימי הצנוע הזה היה מרכזה הרוחני של הקהילה היהודית למעלה מ- 600 שנה. חלקו הפנימי, הגותי, לא שונה או חודש במשך 500 שנה, והוא משמש מצבה חיה לשפיכות הדמים שהיתה בו בפוגרום של שנת 1389. בית הכנסת הזה הוא היחיד ברובע שעדיין פעיל, והוא כיום המקום העיקרי של מתפללי הקהילה היהודית של פראג. רצפת בית הכנסת נמוכה משביל הכניסה העכשווי, והיא הייתה כנראה בגובה פני הקרקע המקוריים של העיר העתיקה חבית מוביל לדלת הכניסה, עליה יש תבליט של גפן משורגת עם 12 שורשים סימבוליים ועם ארבעה גבעולים המסמלים את נהרות הבריאה. אולם גבוה עם שני מעברים הנתמכים ע"י עמודים עם 5 צלעות (במקום 4, כדי למנוע יצירת צלב נוצרי), מקדמים את פני המאמינים. על אחד הקירות יש את הדגל שהעניק הקיסר פרדיננד השני לקהילה בשנת 1648 כאות תודה על חלקם בהגנה על גשר קארל מול השוודים. הדגל מקושט במגן דוד ובכובע משולש, כמוהו היו היהודים חייבים לחבוש, כסימן היכר, בצאתם מהגטו. כל הריהוט הפנימי של בית הכנסת מקורי. כיסא מספר 1 בצד שמאל של ארון הקודש הוא הכיסא הפרטי של המהר"ל, שנהג להתפלל בבית הכנסת באופן קבוע,
הצצה מעזרת נשים אל האולם המרכזי,
בית הקהילה היהודית (Zidovska radnice) זהו מבנה רוקוקו מהמאה ה- 18 שהוקם במקומו של בניין מהמאה ה- 16. בבניין מגדל פעמון , ניתן היתר יוצא דופן לבנות מגדל במבנה לא נוצרי. פרדיננד השלישי עשה זאת כאות תודה ליהודים על עזרתם בהגנה על העיר, יש בו שעון עם אותיות עבריות במקום מספרים ועם מחוגים שנעים נגד כיוון השעון,

בית הקברות היהודי העתיק Stary zidovsky hribitov מוקף בעצים עתיקים הוא העתיק ביותר באירופה. הוא כולל 12,000 מצבות הדחוסות בתוך שטח קטן (הקדומה ביותר מ- 1439 היא של רבי אביגדור קרא), ועוד כ- 100 קברים סמויים. בשל האיסור להרחיב את שטח הקבורה שלהם נקברו יהודי פראג בבית הקברות הזה בצפיפות יוצאת מן הכלל וב- 12 שכבות קבורה. תוכלו למצוא כאן את הקברים של מרדכי מייזל - הגביר הגדול של הקהילה במאה ה-16, הרב דויד אופנהיים, המדען דויד גאנס, ואת קברו של המהר"ל שרבים פוקדים אותו ומניחים פתקים על קברו. המצבות האחרונות הן משנת 1787, השנה בה נאסר על קבורה במקום.
הרב הפייטן , אביגדור קרא,
בית הקברות ובית הטהרה כיום מוזאון,
מצבת המהר"ל - הנו רבי יהודה ליווא בן בצלאל, ראשי תיבות וכינויו - מורנו הגדול רבי ליווא המהר"ל מפראג. כינויו החלופי היה "ליווא" או "ליוואי" שמשמעותו בגרמנית אריה. השם "ליווא" הוצמד לשמו הפרטי - יהודה, כסמל שבט יהודה שהיה אריה.
המהר"ל נישא בגיל 32 לפרל בת ה- 28, בתו של שמואל שמילקה רייש, אחד מעשירי העיר , לזוג נולדו שש בנות ובן אחד. מספרים על המהר"ל שלא למד בישיבה, אלא באמצעות ספרים ובאופן עצמאי.
עוד בטרם נתמנה המהר"ל לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא מקומית וכתב את תקנותיה, שהיוו דוגמא לקהילות יהודיות באירופה,
יוחסו לו כוחות מיסטיים (האגדה על הגולם ) ,
הוא היה בקיא בחוכמות המדע, הקבלה והפילוסופיה, עם זאת, החל לפרסם ספריו בגיל מאוחר ביותר, וכך בשנת 1578, בגיל 66, הוציא את ספרו הראשון, ה"גור אריה" (ביאור בחמישה כרכים לפירוש רש"י על התורה). מאז חיבר המהר"ל עוד כ-13 ספרים,
בי"ח באלול השס"ט 22 באוגוסט 1609, בהיותו בן 97, נפטר המהר"ל ונקבר בפראג. מצאצאיו הבולטים של המהר"ל נמצא את ר' נחמן מברסלב ואת בעל התניא מייסד חסידות חב"ד,

קטעי מצבות שנמצאו בשטח,
המצבה?היפה ביותר?בבית הקברות היא זו של אשה בשם הינדלע בשביס. היא נשמרה בשלמות על אף עתיקותה, משנת 1628, ובראשה מפוסל ראש מפואר של אריה אבן.
המנוח היה יינן, אשכול ענבים על המצבה,
בצאתנו מבית הקברות, נימצא חנויות למזכרות,


^ חזרה למעלה

בניית אתרים  Compuall פתרונות מחשוב מתקדמים